אסטרטגיית AI: מה אתם קונים ואיך תדעו שזה עבד

תחת השם "ייעוץ AI" נמכרים ארבעה דברים שונים. כאן מוסבר איזה מהם צריך קודם, מה כל אחד משאיר אחריו, ואיך מבדילים בין עבודה שתשנה משהו לבין עבודה שתסתיים במצגת.

בקצרה

לפני שמשווים בין ספקים, כדאי להחליט מה בדיוק קונים: אסטרטגיה, ארכיטקטורה, פיתוח או כללים ובקרה (AI Governance). לכל אחד מהם יש תוצר אחר ותזמון אחר. אם בהסכם לא כתוב מה מהם נקנה, ברירת המחדל היא אסטרטגיה: זה הכי זול לספק, והכי קשה לדרוש עליה דין וחשבון. שאלה אחת מבדילה בין עבודה מועילה לעבודה קוסמטית: איזה מספר נמדד לפני שהעבודה התחילה. ציוני תועלת בלי מדידת בסיס הם דעה, גם כשהם מסודרים בטבלה.

למי זה מתאים

  • מנכ"ל, סמנכ"ל טכנולוגיות או סמנכ"ל תפעול שצריכים להחליט איפה להשקיע ב-AI ולהסביר את ההחלטה לדירקטוריון.
  • ארגון שהריץ פיילוטים ולא ברור אילו מהם להעביר לייצור ואילו לעצור.
  • חברה שמקבלת הצעות מכמה ספקי AI ורוצה חוות דעת נוספת לפני שהיא מתחייבת.
  • ארגון עם מערכות ותיקות ונתונים מפוזרים, שצריך לדעת מה להכין לפני שמתחילים.

ארבע רכישות תחת שם אחד

מהעל איזו שאלה זה עונהמה נשאר אחרימתי צריך
אסטרטגיהאילו בעיות בכלל שווה לפתוררשימה קצרה ומסודרת, ולכל פריט המדידה שתוכיח שהוא עבדרק אם אתם לא יכולים לנקוב במשימה שאתם רוצים להעלים. אחרת אפשר לדלג
ארכיטקטורהאיך לבנות מערכת שנוגעת בנתונים שלכם, ואיפה עוברים הגבולותלאן זורמים הנתונים, מה המודל רואה, מה דטרמיניסטי ומה מועבר לאדםלפני הפיתוח הראשון, ושוב לפני שהמערכת הראשונה מגיעה ללקוחות
פיתוחלבנותמערכת עובדת, והמחויבות להפעיל אותהאחרי שהגבול מהשורה הקודמת נכתב. לפני כן משלמים כדי לגלות אותו פעמיים
כללים ובקרהמה מותר לארגון לעשות, ואיך זה מתועדכללים עם גרסאות, יומן ביקורת ובעל תפקיד מוגדר לכל סוג החלטהבמקביל לארכיטקטורה, לא אחריה. הוספה בדיעבד משנה את מסלול הנתונים

השורה האחרונה היא זו שהכי הרבה פעמים מוצבת במקום הלא נכון. כללים ובקרה נתפסים כשלב של עמידה בדרישות בסוף הפרויקט, אבל בפועל הם מגבילים את הארכיטקטורה: האם נתונים יכולים לצאת מהארגון, האם החלטה צריכה להיות ניתנת להסבר, והאם צריך לתעד את גרסת המודל. אם מחליטים על זה מאוחר, המגבלות האלה מגיעות בצורת בנייה מחדש.

השאלה שמבדילה בין עבודה טובה לעבודה גרועה

שאלה אחת, והיא לא על טכנולוגיה: איזה מספר יימדד לפני שמשהו מתחיל?

התוצר הנפוץ בשוק הזה הוא רשימת הזדמנויות עם ציונים לתועלת ולמורכבות. היא נראית קפדנית, אבל אי אפשר להפריך אותה. בעוד חצי שנה לא יהיה למה להשוות, כי בהתחלה לא נמדד כלום, ולכן כל תוצאה אפשר להציג כהצלחה.

החלופה לא זוהרת. בוחרים משימה שרוצים להעלים. מודדים כמה זמן היא לוקחת היום, כמה אנשים מעורבים בה וכמה פעמים היא קורית. שלושה מספרים שאפשר לאסוף בשבוע בלי יועץ. כל מה שבא אחר כך נמדד מולם.

ויש שאלה שנייה ששווה לשאול: "מה יגרום לכם להגיד לנו לא לעשות את זה?" אם לספק אין תשובה, יש רק מסקנה אחת אפשרית, כלומר המסקנה לא נבעה מהעבודה.

מה מקבלים בסוף

  • שלושה מספרי בסיס למשימה שנבחרה: כמה זמן היא לוקחת היום, כמה אנשים מעורבים בה וכמה פעמים היא קורית. כל מה שבא אחר כך מושווה אליהם.
  • גבול שמנוסח כהחלטות ולא כפיצ'רים. מה המערכת עונה בעצמה, מה היא מעבירה לאדם, ומה אסור למודל לראות.
  • המלצת build או buy לכל משימה: פיתוח עצמי, מוצר מוכן או שילוב של השניים, כולל הסיכון שבתלות בספק יחיד.
  • מודל תועלת ועלות שההנחות שלו כתובות במפורש. אחרי הפיילוט בודקים אותו מול מדידת הבסיס, ולא רק מאמינים לו.
  • מגבלות הכללים והבקרה שמשפיעות על הארכיטקטורה: איפה מותר לנתונים להיות, אילו החלטות צריכות להיות ניתנות להסבר, ומה צריך לתעד.
  • סדר עבודה עם סיכון מוגדר בכל שלב ונקודת החלטה: להמשיך, לשנות או לעצור.

מה לא תקבלו: רשימת הזדמנויות עם ציונים לפני שנמדד משהו.

איך העבודה מתנהלת

  1. פתיחה עם ההנהלה: יעדים עסקיים, מגבלות, ומה כבר נוסה.
  2. ראיונות עם מנהלי יחידות ועם צוותי המחשוב והנתונים: איפה יש עבודה ידנית, איפה החלטות מתקבלות לאט, ואיפה נמצאים הנתונים.
  3. מדידת המשימות שנבחרו: שלושת מספרי הבסיס. השלב כולל גם בדיקה טכנית של המערכות, הנתונים ופיילוטים קיימים.
  4. ניתוח: משווים בין המשימות לפי המספרים שנמדדו, המורכבות והסיכון, ומחליטים לגבי כל משימה אם לבנות או לקנות.
  5. הצגה להנהלה, תיקונים לפי ההערות ומסירת התוצר.

אם תרצו, נמשיך איתכם עד הפיילוט הראשון והעלייה לייצור. אפשר גם לבצע עם צוות אחר: התוצר כתוב כך שכל צוות יוכל לעבוד לפיו.

מה כולל תוצר של כללים ובקרה

זו השורה שהכי הרבה קונים והכי מעט מגדירים. תוצר מועיל מורכב מארבעה רכיבים. אם במקום זה קיבלתם מסמך מדיניות, קיבלתם חומר קריאה.

  • רשימת סוגי החלטות, ולכל אחד סימון: מותר, מותר עם אדם, אסור. לא עקרונות אלא החלטות בשמן: לדחות בקשה, לקבוע מחיר, לענות ללקוח על החשבון שלו, לנסח סיכום פנימי. הערך הוא בפירוט, כי את זה מהנדס יכול לממש ומבקר יכול לבדוק.
  • כללים עם גרסאות. אם המדיניות השתנתה, החלטה מהשנה שעברה צריכה להיות מוסברת לפי המדיניות שהייתה בתוקף אז. מערכת ששומרת רק את הכללים הנוכחיים לא יכולה להצדיק את ההיסטוריה שלה, ובדיוק עליה שואלים.
  • מפת נתונים בעמוד אחד: מה יוצא מהארגון, לאיזה שירות, לפי איזה הסכם ומה נשמר שם. עמוד אחד, לא נספח, כי מי שצריך לקרוא אותו לא קורא נספחים.
  • בעל תפקיד מוגדר לכל סוג החלטה. לא ועדה, אלא האדם שעונה כשההחלטה הזאת משתבשת.

הרכיב הרביעי בודק אם שלושת האחרים אמיתיים. מדיניות בלי בעלים מתארת כוונה. אותה מדיניות, עם שם מול כל שורה, היא התחייבות שמישהו לקח על עצמו.

ושאלה שמראה איך העבודה תסתיים: "מי יתחזק את זה אחרי שתלכו?" כללים ובקרה לא נשארים נכונים מעצמם: המודלים משתנים, הספקים משנים תנאים, והעסק מוסיף שימושים. אם לרשימה אין בעלים בתוך הארגון, היא מדויקת בערך רבעון.

AI שיחתי

חלק מהחיפושים שמביאים לעמוד הזה עוסקים דווקא ב-AI שיחתי, אז הנה תשובה ישירה.

כל ספק יכול היום לספק עוזר שעובד, זה כבר לא החלק הקשה. החלק הקשה הוא הגבול, והוא מורכב מארבע החלטות:

  • על מה העוזר עונה מתוך התוכן שלכם, ועל מה אסור לו לענות בכלל. עוזר שלא לימדו אותו לסרב לא יסרב, אלא ימציא תשובה, ובביטחון.
  • מה קורה כשהוא לא יודע. העברה לאדם צריך לתכנן, כולל מה האדם מקבל. "אני לא יכול לעזור" זו לא העברה.
  • איך מזהים תשובה שגויה שנאמרת בביטחון. לא לפי תלונה של משתמש, אלא בדגימה יזומה של שיחות אמיתיות מול המקורות ולפי לוח זמנים.
  • מי אחראי למה שהעוזר אמר ללקוח. לשאלה הזאת יש צד משפטי עוד לפני הצד הטכני, וצריך לסגור אותה בכתב לפני ההשקה, לא אחרי התקלה הראשונה.

אם העוזר צריך לענות מנתונים שנמצאים בתוך המערכות הפנימיות שלכם, ולא מהעמודים הציבוריים, זו ארכיטקטורה אחרת עם בקרת גישה אחרת. עוד על כך: אינטגרציות.

מה ההקשר הישראלי מוסיף

  • טקסט בעברית צריך חתימה של כותב מקצועי. לא מספיק שדובר עברית יעבור עליו: צריך אישור של מי שכותב בשפה באופן מקצועי. עברית שגויה מעט אצל עוזר נראית רשלנית, הצוות שבנה אותו לא שם לב, והלקוחות רואים את זה מהיום הראשון.
  • רב-לשוניות היא המקרה הרגיל, לא מקרה קצה. אותו אדם קורא בעברית, עובד באנגלית ומקבל חומרים ברוסית. השפה שייכת לאדם ולכל הודעה, לא למערכת כולה. תרגום חסר צריך להיראות כחסר, ולא להתמלא בשקט בשפה אחרת.
  • תחום השיפוט הוא נתון פתיחה בתכנון. איפה מותר לנתונים להיות, והאם החלטה שנוגעת ללקוח צריכה להיות ניתנת להסבר, הן שאלות משפטיות, והן קובעות את הארכיטקטורה. ספק שדוחה אותן לרשימת בדיקה בהמשך תכנן את המערכת על בסיס הנחות שלא נבדקו.

העקרונות שלנו

  • מתחילים מהבעיה העסקית, לא מהטכנולוגיה.
  • שימוש אחד שעובד בייצור שווה יותר מכמה פיילוטים שנשארו בשלב ההדגמה.
  • כל הנחה במודל התועלת כתובה וניתנת לבדיקה. אנחנו לא מבטיחים תשואה.
  • לכל משימה יש בעל תפקיד אצלכם, ונקודה שנקבעה מראש שבה מחליטים אם להמשיך.
  • הסקירה מתומחרת בנפרד ולא תלויה בפיתוח שאולי יבוא אחריה. לכן המסקנות "כאן לא צריך AI אלא לתקן תהליך" ו"הנפח שלכם קטן מכדי שזה ישתלם" לא עולות לנו כלום, ובמקרים שמדדנו הן דווקא הנפוצות.

פורמטי עבודה

  • מרחוק. ראיונות ופגישות עבודה בשיחות וידאו, וגישה מאובטחת למסמכים ולנתונים. מתאים לרוב שלבי המדידה והניתוח.
  • אצל הלקוח. סדנאות עם ההנהלה ועם מנהלי היחידות במשרדים שלכם, ופגישות עם הצוותים שעושים את העבודה בפועל. מתאים כשצריך להביא כמה יחידות להחלטה משותפת.
  • היברידי. סדנת פתיחה אצלכם, המשך מרחוק, והצגה להנהלה פנים אל פנים. לעיתים קרובות זה האיזון הנכון בין עומק לזמן.

למה אנחנו

  • מפתחים מערכות תוכנה מאז 2004: 150+ פרויקטים ללקוחות ב-14 מדינות. עובדים על מערכות AI מאז 2023.
  • אנחנו בונים ומפעילים מערכות בעצמנו. מערכת הדגל שלנו פועלת בייצור מאז 2008, ולכן ההמלצות נבחנות מול מה שקורה אחרי ההשקה.
  • המדידות, המודל וסדר העבודה שייכים לכם, וכל צוות יכול להמשיך לעבוד לפיהם.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקחת העבודה?

תלוי בגודל הארגון ובמספר היחידות שמשתתפות. ההיקף נקבע בפגישת הפתיחה, ואחריה אנחנו נותנים לוח זמנים מבוסס.

אתם ממליצים על מודל או ספק מסוים?

רק אחרי שמגדירים את המשימה. ההמלצה מנומקת לפי דרישות הדיוק, האבטחה, מיקום הנתונים והעלות, וכוללת חלופה למקרה שהספק משנה תנאים.

כבר יש לנו פיילוטים. זה עדיין רלוונטי?

כן. פיילוטים נותנים מספרים אמיתיים על דיוק, עלות ושימוש. למשימות האלה זו מדידת בסיס מוכנה, ומשם אנחנו מתחילים.

במה זה שונה ממפת הזדמנויות AI באתר?

מפת ההזדמנויות היא שאלון קצר שנותן כיוון ראשוני. כאן העבודה מבוססת על ראיונות ועל מדידה של המשימות שלכם, והתוצר מוסיף את הגבול, החלטות build או buy, כללים ובקרה וסדר עבודה.

מי צריך להשתתף מצדנו?

נציג הנהלה שמוביל את התהליך, מנהלי היחידות הרלוונטיות ואדם מצוות המחשוב או הנתונים. הזמן שנדרש מכל אחד מהם מוגבל לראיונות ולסקירות.

אתם גם מבצעים את התוכנית?

אפשר. אנחנו מפתחים מערכות AI ומעלים אותן לייצור. אבל הסקירה נמכרת בנפרד ולא קשורה לפיתוח, והתוצר כתוב כך שכל צוות יוכל לבצע אותו.

מאיפה להתחיל

כתבו לנו משימה אחת שאתם רוצים להעלים, וכמה זמן היא לוקחת היום. אם על החלק השני אין לכם תשובה, המדידה הזאת היא העבודה הראשונה, ואנחנו לא נחוצים לה.

דברו איתנו

קשור: מחשבון ROI ל-AI, אינטגרציות, אבחון קוד AI, בדיקת עלויות AI

SLAtech LTD