קוראים רק את מה שכבר
גלוי לכולם.

• עמודים גלויים: בית, שירותים, אודות, שאלות נפוצות.
• מחירון, אם הוא מפורסם באתר.
• תנאים, מדיניות ופרטי יצירת קשר שכתובים בגלוי.
• בקיצור - כל מה שכל אחד רואה בלי להתחבר.

• הקוד של האתר - לא נכנסים אליו בכלל.
• בסיס הנתונים ומערכות הניהול - אין לנו גישה.
• סיסמאות, אזורים אישיים, לוחות בקרה סגורים.
• מידע על לקוחות, מטופלים או עובדים - אנחנו לא רואים אותו.

יש הבדל בין "הבטחנו לא להיכנס" לבין "אין לנו דרך להיכנס". כאן זה השני. אנחנו ניגשים לאתר כמו כל גולש, מבחוץ. אין חיבור למערכות שלכם שאפשר לשכוח לכבות או להגדיר לא נכון - פשוט אין חיבור כזה. זה הגבול של איך העבודה בנויה, לא סעיף שצריך לזכור לסמן.

איך זה מתעדכן בלי גישה פנימית

כשהאתר משתנה, הגישה קוראת מחדש את התוכן הפומבי. לא צריך גישה למערכות כדי להתעדכן, כי כל מה שנדרש כבר גלוי באתר.

פחות מידע רגיש - פחות חשיפה

מכיוון שאנחנו לא אוספים נתונים אישיים של הלקוחות שלכם, אין ערמת מידע רגיש שיושבת אצל צד שלישי. זה מפשט את התמונה גם מול דרישות כמו GDPR.